נְשִׁיקָה יוֹם אֶחָד, הַיְּקוּם יָעִיר אוֹתָךְ בִּנְשִׁיקָה. עַד שֶׁזֶּה יִקְרֶה אַתְּ צְרִיכָה לְהַסְכִּים לָמוּת, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, לָלֶכֶת לִישֹׁן. עִזְבִי הַכֹּל מֵאָחוֹר, לְכִי מִמּוֹלַדְתֵךְ, מִמִּטְבָּחֵךְ, מֵאַרְבַּע קִירוֹת דַּעְתֵּךְ, אוֹ, עָדִיף, צְאִי לְגַמְרֵי מִדַּעְתֵּךְ כִּי מָה שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת מַשְׁאִיר אוֹתָךְ כְּבָר שָׁנִים בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר. רֵאשִׁית תִּשְׁכְּבִי. אִם לֹא תַּסְכִּימִי לִשְׁכַּב, חַפְּשִׂי בְּכָל מָקוֹם אֶת הַתַּפּוּחַ