נְשִׁיקָה

נְשִׁיקָה

יוֹם אֶחָד,

הַיְּקוּם יָעִיר אוֹתָךְ בִּנְשִׁיקָה.

עַד שֶׁזֶּה יִקְרֶה

אַתְּ צְרִיכָה לְהַסְכִּים

לָמוּת,

אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת,

לָלֶכֶת לִישֹׁן.

עִזְבִי הַכֹּל מֵאָחוֹר,

לְכִי מִמּוֹלַדְתֵךְ,

מִמִּטְבָּחֵךְ,

מֵאַרְבַּע קִירוֹת דַּעְתֵּךְ,

אוֹ,

עָדִיף,

צְאִי לְגַמְרֵי מִדַּעְתֵּךְ

כִּי מָה שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת

מַשְׁאִיר אוֹתָךְ

כְּבָר שָׁנִים

בְּאוֹתוֹ

הַחֶדֶר.

רֵאשִׁית תִּשְׁכְּבִי.

אִם לֹא תַּסְכִּימִי לִשְׁכַּב,

חַפְּשִׂי בְּכָל מָקוֹם אֶת

הַתַּפּוּחַ הַמֻּרְעָל

אוֹ בַּקְּשִׁי אֶת

הַזְּקֵנָה הַטּוֹוָה,

שֶׁהֶחְבֵּאת בַּמַּחְשַׁכִּים,

וּתְנִי לְמַחַט שֶׁתִּדְקֹר

לְעֹמֶק יֵשׁוּתֵךְ,

תְּנִי שֶׁתִּטְבְּעִי,

עָמוֹק אֶל תּוֹךְ

הֱיוֹתֵךְ.

וְאָז,

תִּשְׁכְּחִי מִי הָיִית,

תְּנִי לְעַצְמֵךְ לְהִפָּרֵם בְּאַחַת,

תִּשְׁכְּחִי אֵילוּ שֵׁמוֹת

נָתְנוּ לָךְ הוֹרַיִךְ,

וְאֵיךְ נִרְאוּ הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם גָּדַלְתְּ,

תְּנִי לְכָל זֶה לְהִתְרַחֵק מִמֵּךְ.

עַכְשָׁו תִּצְטָרְכִי לְחַכּוֹת,

בְּלִי שׁוּם מֻשָּׂג,

מָתַי

יִדְהַר אֵלַיִךְ הַיְּקוּם,

בְּלָבָן

אוֹ בְּשָׁחוֹר.

וְתֵדְעִי,

לִפְעָמִים תִּהְיֶה הַנְּשִׁיקָה

כְּלִטּוּף,

הִזָּכְרוּת, אוֹר לָבָן.

לִפְעָמִים תִּהְיֶה מַהֲלֻמָּה,

רַעַד חוֹלֵף בְּתוֹךְ סְבַךְ אַפְלוּלִי,

וְלִפְעָמִים חֲזוֹן

עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת…

אַל תִּשְׁכְּחִי

בְּתוֹךְ הַהֲמוּלָה,

לְזַהוֹת

שֶׁהָיְתָה זוֹ נְשִׁיקָה.

תגיבו (:
2018-09-08T12:01:58+00:00

השאר תגובה