חמישה דברים שאת רוצה לדעת כדי לכתוב חזון שבאמת מגשים – חלק ב'

1. האם באמת צריך לתכנן את כל השנה קדימה?

הנטייה שלנו בדרך כלל תהיה לחשוב שצריך לתכנן באופן אוטומתי שנה קדימה, אבל אני ממליצה לבחון ברגישות ובתשומת לב את הנקודה הזו. למה בעצם? כי לא לכל אחת מתאים לתכנן 12 חודשים קדימה.

הניסיון שלי מראה שיש נשים שתכנון לטווח ארוך לגמרי משרת אותן, ממלא אותן מוטיבציה ומעניק להן בטחון. מצד שני, יש נשים שאוהבות לצאת לדרך בלי מפה ולתת לדרך "לקחת אותן". רובינו אגב, נמצאות מן הסתם באמצע בין זו שאוהבת להביט רחוק, לבין האישה שאוהבת לתת לדברים להתפתח באופן אורגני.

מה לעשות?
ראשית, כאשר את יושבת לכתוב את החזון לשנה החדשה, שימי לב לגוף שלך! כן, כזה פשוט. אם את מרגישה נינוחה לתכנן את כל השנה, את נושמת בשמחה, הכתפיים רפויות ואת עם שיר בלב – לכי על זה. אם את בתחושת חוסר נוחות, בלבול מנטלי (עומס בראש), או אולי תחושת כיווץ בכתפיים מול החודשים שמביטים אליך מהדף, קחי רגע צעד אחורה וחשבי מסלול מחדש. במקרה כזה, תכנני חודשיים-שלושה קדימה וזה כבר "יתן את הטון" להמשך השנה. דרך אגב אפשר לתכנן את 2019 גם בפברואר. הכל בסדר. עדיף לחכות מעט ולתת לחזון שלך להתגבש מאשר להאיץ בעצמך באופן מלאכותי,
כי התוצאות יהיו בהתאם.
בכל מה שקשור לתכנון נכון ואפקטיבי, כזה שמתאים את עצמו לחיים שמשתנים כל הזמן (מה לעשות?!), אני ממליצה לך להיעזר בתכנים המעולים באתר
של עדי מאור סיסו.

דור אלה גבע - תטא הילינג, מרחב נשי ללימודי הגשמה

2. את מפנטזת או מדמיינת את 2019?

אני אסביר את ההבדלים:

לתכנן את החזון מתוך גישה של פנטזיה ~  
בדרך כלל מדובר על חזון שכמו "דוחף" אותנו לעבר יעדים מרשימים, ענקיים, גדולים מהחיים. איך יודעים שמדובר בפנטזיה? הפער בין החיים שלך כרגע לבין החזון שמתגבש הוא פשוט ענקי. בעצם הסממן המרכזי הוא שאין קשר בכלל (או קשר קלוש) בין החיים כרגע למה שמתוכנן מבחינתך לקרות.
ברמה המיידית, פנטזיה יכולה לתת לך הרבה השראה, שמחה, קלילות וחדי קרן להשתובב עימם וזה ממש נחמד. אבל, בגלל שפנטזיה זקוקה לדלק של המציאות כדי להתקיים, ומכיוון שפנטזיה רחוקה מאד מהמציאות, היא פשוט לא "תחזיק מעמד" לאורך זמן.
זו טיבה של פנטזיה, היא מתוקה וקסומה לכמה שעות או ימים ואז כמו מתאדה בחזרה לעולם שממנו היא הגיחה.

לתכנן את החזון באמצעות הדמיון שלך ~
בעוד שבזמן שהפנטזיה "דוחפת" אותך אל *מציאות אחרת לחלוטין* הדמיון הוא יותר כמו גשר שמעביר אותך מהמציאות הזו ל*מציאות קרובה* שנמצאת לידך. הדמיון הוא כמו פנס שמאיר הלאה על הצעדים הבאים שאת רוצה לצעוד. לעומת זאת פנטזיה רוצה לקחת אותך בצעדים ענ-קיי-ם מעבר להרי החושך, אל האורות והאינסוף.

מה לעשות? רק כדי להבהיר אני אכתוב זאת שוב: אין לי שום דבר נגד פנטזיות. ברמה הראשונית הן נותנות לנו דלק, השראה ומוטיבציה, אבל אם את רוצה להגשים באופן ממוקד לאורך זמן, שווה לך לעמוד על ההבדלים ביניהן.
הדרך שאני קיבלתי באמצעות החיבור לידע של התטא הילינג היא כזו: לאהוב את הפנטזיה ולהתמקד בדימיון.

דור אלה גבע - תטא הילינג, מרחב נשי ללימודי הגשמה

3. מי כותבת את החזון שלך – זו שצריכה? או זו שרוצה?

בכולנו יש אותן: את "הצריכה" ו"הרוצה". את יודעת שיש הבדל גדול ביניהן?

אני מאמינה שככל שתכירי כל אחד מהקולות יותר טוב, כך כתיבת החזון והחלומות שבתוכו יוגשמו ביתר פשטות וקלות:

"זו שצריכה" – עסוקה בעיקר ב"לעשות-"להספיק"-"להשיג" ~ סוג של הווייה לינארית מיעד ליעד. החזון "שלה" לרוב מלא במשימות ויעדים, וגם בדרכים להשיג אותם. היא בדרך כלל דוחפת קדימה וההצלחה שלה היא בעיקר התוצאה החומרית בסופו של כל יעד. אפשר לומר שזה הצד היותר גברי של החזון :).

"זו שרוצה" – עסוקה בעיקר בהוויה שלה. חשוב לה להרגיש טוב, להיות קשובה לעצמה ולמשפחה שלה, קשה לה לתכנן רחוק מדי, חשוב לה לבדוק שההגשמות שלה באמת  שרוצה נכונות עבורה. חשוב לה להיות מחוברת להשראה ולגוף שלה. היא יותר עגולה מלינארית, עסוקה בהתקדמות רוחבית וההישגים שלה קשורים יותר לרגשות מסוימים שמתחזקים בחייה בעקבות החזון: אומץ, תעוזה, חופש ועוצמה.

אז, מה לעשות?
ההמלצה שלי היא, לכתוב מתוך סינרגיה שבין הגברי לנשי. מצד אחד שימי לב שהחזון שלך לא מורכב מ"הר של מטלות ומשימות" ומצד שני, תני את הדעת, שכדי להגשים צריך לעשות, תכלס, עבודת רגליים.
בנוסף, שימי לב שהחזון שכתבת לא מורכב ברובו מרעיונות כלליים, מעורפלים נחמדים (למשל: "אני עובדת בעבודת החלומות שלי", או, "אני מצליחה לייצר שפע של הכנסה"). מצד שני אל תכתבי כל חלום שלך בפרטי פרטים שיוצרים עומס ומסמנים רק דרך אחת מסוימת שבה החלום יכול להתממש (יש הרבה דרכים).

דור אלה גבע - תטא הילינג, מרחב נשי ללימודי הגשמה

4. השמיטי את המילה ייעוד מכתיבת החזון

אני יודעת, יש סיכוי שיותר לא תרצי לקרוא יותר את הפוסטים שלי. אבל רגע, תני לי אפשרות להסביר.

אני מרגישה שבשנים האחרונות המילה ייעוד הפכה ל"אקססורי" חובה בכל תהליך אישי, מאמר והרצאה בנושאי הגשמה. עקב שימוש יתר (לטעמי) המילה הזו קיבלה ערב רב של משמעויות "אובר" דרמטיות, שעושות עוול למשמעות התמימה שלה. למה זה נהיה כל כך דרמטי? כי מתישהו מישהו או משהי, קבעו שיש לנו ייעוד אחד יחיד ומיוחד, ולא רק זה, אלא שמי מצליח לפענח את הייעוד העתידי שלו, סביר שיחיה באושר ובעושר. זה מזכיר לי תרמית אחרת של עידן הניו-אייג: "הנשמה התאומה" (יש רק אחת ממנה, ולכן זה עושה אותה יותר נחשקת).

וכך כשאנו כותבות את החזון שלנו סביב נושא הייעוד, הכתיבה עלולה להיות גורלית מדי. כשמשהו הוא גורלי, קשה לנו להיפתח לעוד אפשרויות.
אז אם לא תשמיטי, לפחות שימי לב לא לאחוז בה חזק מדי עד שהיא תתקמט וזה יכאב לה והיא תפסיק לחייך.

אם את רוצה עוד הכוונות (מצחיקות) על ייעוד ולמה זה לא תמיד עושה לנו טוב, ומה כן לעשות, ממליצה לך בחום להתענג על הפוסט הזה:
"מי הזיז את הייעוד שלי? 8 אפשרויות לחיים טובים (עם או) בלי ייעוד", שמתחיל כך:
"…אֱלוֹהִים מַה היִיעוּד שֶׁלִּי?
יִיעוּד הוּא לֹא מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה – אֶלָּא מַה שֶׁאַתְּ הוֹוָה,
כַּאֲשֶׁר אַתְּ עוֹשָׂה…".

דור אלה גבע - תטא הילינג, מרחב נשי ללימודי הגשמה

5. קלישאת "האבנים הגדולות" עובדת!

מכירה את משל ה"אבנים הגדולות"? ממש בקצרה: הטיפ הזה לקוח מתוך הספר המצליח בשם "שבעת ההרגלים של האנשים האפקטיביים ביותר" מאת סטיבן קובי. בספר הוא מסביר על תפישה פשוטה וגאונית באמצעותה ניתן להגשים בחיים את דברים החשובים לנו באמת! צרפתי כאן סרטון ממש קצר שמתאר את ניהול הזמן על-פי התפישה הזו. אני מאמינה שהסרטון יכול לתת לך השראה ופוקוס לכתיבת החזון. אני כל פעם מחדש מגלה עד כמה העיקרון הזה הוא אפקטיבי ונבון.

כאן הקישור לסרטון. תהני!

דור אלה גבע - תטא הילינג, מרחב נשי ללימודי הגשמה

קישור למאמר הראשון בסדרה:
כותבת את החזון שלך לשנה החדשה? הנה חמישה דברים שאת רוצה לדעת כדי לכתוב חזון שבאמת מגשים!

תגיבו (:

השאר תגובה